שׁוּב אֶרְאֵךְ – הַחֶדֶר הַיָּשָׁן – אֵלָיו כַּנִּרְאֶה שְׁנֵינוּ חָזַרְנוּ. הַפְּרָחִים שֶׁקָּטַפְתִּי וְחִכּוּ כָּאן   הוֹבִישׁוּ, בֵּינְתַיִם,  מוּנָחִים הֵם פְּזוּרִים בְּמַחֲבַת יָשָׁן, חָסְרֵי חִיּוּת. אֲבָל אַתְּ תְּקַבְּלִינִי שׁוּב, כְּמִיָּמִים, תְּרִימִינִי אֵלַיִךְ – וַאֲנִי עָפָר לְרַגְלֵךְ,  וְהִנֵּה אַתְּ שׁוּב כָּאן, לַמְרוֹת  כָּל הַשָּׁנִים, הַנָּשִׁים, אִתִּי בַּחֶדֶר הַיָּשָׁן, אָפוּף הָאַהֲבָה.  עם שיר זה על פי התעוררתי משינה … המשך לקרוא לל. – שוב